ניסים בנימין
100 שנים להולדתו, 55 שנים למותו
ניסים בנימין נהרג באוקטובר 1965 בפעילות המוסד בצרפת. בלוויה ספדו לו יגאל אלון ואישי ציבור, מיד לאחר מכן הוטל איסור לדבר עליו. סיפורו טרם יצא לאור במלואו. בשנת 2018 ביקשתי לפרסם את תמונתו וסיפורו האישי, באוקטובר לקראת יום מותו הצלחתי במשימה הראשונה. מותר לפרסם את סיפורו ותמונותיו. המוסד נתן אישור לפרסם: ניסים היה לוחם מוסד ונהרג בפעולה אליה יצא בצרפת 1965. ב2018 פורסמו אירועים עיקריים בחייו וערך בויקיפדיה.
מאז נאספו סיפורים ממכריו על אישיותו החמה, חוש ההומור, יכולת הארגון, ויכולת להלהיב ולהניע אנשים. תשוקה ומרץ רב, על הפרשיות המעניינות וסיפור חיים יחודי. האומץ והיצירתיות. בעיתונות ובספרים מצאתי ראיונות איתו ועל פעילותו הציבורית ומותו. ניסים, איש משפחה וחבר. תושב ראשון לציון ותיק ומוכר, אוהד כדורגל ותומך בספורט בעירו, היה אישיות ציבורית מוכרת, מזכיר מפא"י, מדריך ומרכז בנוער העובד והלומד, מקים הנח"ל התעשייתי, מפקד מחנה ארנייאס במרסיי, ולפני כן לוחם בצבא הבריטי, נציג ההגנה והמוסדות בקהיר ואלכסנדריה, מקושר לקצינים ואני ממשל במצרים טרם קום המדינה. מסתערב, לוחם סתר באגף המודיעין בצה"ל, לוחם מוסד. בנאדם ואישיות ולא רק מרגל.
לרגל 55 שנה למותו ו100 שנה להולדתו נקבע ערב זיכרון אישי במרכז למורשת המודיעין. הקורונה קטעה את ההכנות והערב בוטל בגלל מגבלות התכנסות. בבלוג הזה אשתף סיפורים ותמונות המעניינים שאספתי על חיו ומותו.
כל סיפור מידע ומחשבה יתקבלו בברכה.
אוקטובר 2020, אוסי בנימין.
